בעולם המדע והרפואה, ישנם אנשים יוצאי דופן שתרומתם משנה את פני ההיסטוריה. פרופסור רות ארנון היא ללא ספק אחת מהדמויות המשפיעות והחשובות ביותר במדע הישראלי והעולמי. כמדענית פורצת דרך, הביאה ארנון לעולם את תרופת הקופקסון, המשמשת לטיפול בטרשת נפוצה ומשפרת את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.
מי היא רות ארנון?
רות ארנון נולדה בשנת 1933 בירושלים. כבר מגיל צעיר הראתה סקרנות יוצאת דופן לעולם המדע. היא השלימה את לימודי הביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיכה ללימודי דוקטורט במכון ויצמן למדע ברחובות. במהלך הקריירה המדעית המפוארת שלה, כיהנה ארנון כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל בחקר מדעי החיים.
המסע המדעי של רות ארנון מדע רפואי הוביל לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בתחום האימונולוגיה והנוירולוגיה – פיתוח תרופת הקופקסון.
הסיפור מאחורי הקופקסון
בשנות ה-70, החלה רות ארנון, יחד עם פרופסור מיכאל סלע, בחקר אלטרנטיבות לטיפול בטרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית כרונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. המחקר התמקד בחלבונים סינתטיים שיכולים להשפיע על המערכת החיסונית ולמנוע את התקיפה העצמית של מיאלין, החומר העוטף את תאי העצב.
לאחר שנים של מחקר במעבדות מכון ויצמן, הצליחו ארנון וצוותה לפתח את הקופקסון (גלטירמר אצטט) – תרופה המסייעת להפחית את תדירות ההתקפים אצל חולי טרשת נפוצה ולהאט את התקדמות המחלה. בשנת 1996 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש בקופקסון, ומאז התרופה משמשת מיליוני חולים בעולם.
ההשפעה המהפכנית של הקופקסון
הקופקסון נחשב לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בטיפול בטרשת נפוצה. לפני פיתוח התרופה, היו אפשרויות הטיפול לחולי טרשת נפוצה מוגבלות ביותר. הקופקסון שינה זאת והביא תקווה חדשה לרבים.
יתרונותיה של התרופה רבים:
- הפחתה משמעותית בתדירות ההתקפים
- האטת התקדמות המחלה
- תופעות לוואי מינימליות יחסית לתרופות אחרות
- שיפור באיכות החיים של המטופלים
המורשת המדעית של רות ארנון
תרומתה של פרופסור ארנון למדע חורגת הרבה מעבר לפיתוח הקופקסון. במהלך הקריירה שלה, פרסמה יותר מ-400 מאמרים מדעיים והובילה מחקרים פורצי דרך בתחום האימונולוגיה. היא הייתה חלוצה בקידום נשים במדע בישראל והשראה לדורות של מדעניות ומדענים.
בראיון שהעניקה לעיתון "הארץ" בשנת 2016, אמרה ארנון: "המדע הוא תשוקה, לא עבודה. כשאתה מגלה משהו חדש, זו הרגשה שאין כמותה. זה מה שמניע אותי כל יום מחדש."
השפעתה על התעשייה הישראלית
הקופקסון לא רק שינה את חייהם של חולי טרשת נפוצה, אלא גם הציב את ישראל על המפה העולמית בתעשיית התרופות. חברת טבע הישראלית, שייצרה ושיווקה את התרופה, הפכה בזכותה לאחת מחברות התרופות המובילות בעולם. הכנסות החברה מהקופקסון הסתכמו במיליארדי דולרים לאורך השנים, והתרופה הייתה אחד המוצרים המצליחים ביותר שפותחו אי פעם בישראל.
דוגמה זו ממחישה את הפוטנציאל האדיר של שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה, ואת היכולת של מדע ישראלי לייצר פתרונות בעלי השפעה עולמית.
סיכום
סיפורה של רות ארנון והקופקסון הוא עדות לכוחו של המדע לשנות חיים. מדענית ישראלית שהחלה את דרכה במעבדה קטנה במכון ויצמן, הצליחה להביא תקווה למיליוני אנשים הסובלים מטרשת נפוצה ברחבי העולם. תרומתה של ארנון לא רק קידמה את המדע והרפואה, אלא גם העמידה את ישראל בחזית החדשנות העולמית.
כפי שארנון עצמה אמרה פעם: "המדע הוא גשר בין עמים ותרבויות. הוא שפה אוניברסלית שמאחדת אנשים למטרה משותפת – שיפור חיי האדם." מילים אלו משקפות את מורשתה – מורשת של מצוינות, חדשנות והומניזם, שתמשיך להשפיע על העולם לשנים רבות.
