פאשיזם דרך עיניו של זאב שטרנהל – מסע אינטלקטואלי

פרופסור זאב שטרנהל (1935-2020) היה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום חקר הפאשיזם והאידיאולוגיות הימניות הרדיקליות. כהיסטוריון וחוקר מדע המדינה, שטרנהל פיתח תיאוריות חדשניות שהפכו לאבני דרך בהבנת מקורות הפאשיזם, התפתחותו והשפעתו המתמשכת על החברה המודרנית. מאמר זה סוקר את תרומתו הייחודית להבנת התופעה הפאשיסטית ואת הרלוונטיות של מחקריו לימינו.

שורשי הפאשיזם: תפיסה מהפכנית

אחת מתרומותיו המשמעותיות של שטרנהל לחקר הפאשיזם הייתה הערעור על התפיסה המסורתית שראתה בפאשיזם תגובה פשוטה למשבר הכלכלי והפוליטי שלאחר מלחמת העולם הראשונה. שטרנהל טען כי מקורות הפאשיזם נעוצים עמוק יותר בתרבות האירופית, וכי התנועה הפאשיסטית החלה להתגבש כבר בסוף המאה ה-19.

במחקריו הפורצי דרך, הדגים שטרנהל כיצד זאב שטרנהל פאשיזם השוואתי מצביע על כך שהפאשיזם היה תוצר של משבר אינטלקטואלי ותרבותי עמוק, שהתאפיין בביקורת חריפה על הליברליזם, הרציונליזם והמודרניות. הוא זיהה את צרפת, ולא את גרמניה או איטליה, כערש האידיאולוגיה הפאשיסטית, תפיסה ששינתה את הבנת ההיסטוריה האירופאית.

פאשיזם כמהפכה אנטי-נאורות

אחד הטיעונים המרכזיים של שטרנהל היה שהפאשיזם איננו רק תנועה פוליטית, אלא מהפכה אנטי-נאורותית מקיפה. בספרו המפורסם "המהפכה האנטי-נאורותית", טען שטרנהל כי הפאשיזם שאף להחליף את ערכי הנאורות – חירות, שוויון, אחווה ורציונליות – בערכים אחרים: לאומיות אורגנית, היררכיה, אי-רציונליות וקהילתיות על פני אינדיבידואליזם.

שטרנהל הראה כיצד הפאשיזם שילב בין רעיונות מהשמאל הרדיקלי האנטי-ליברלי ומהימין האנטי-דמוקרטי, וכך יצר סינתזה חדשה שאיימה על יסודות הדמוקרטיה הליברלית. הוא הדגיש את התפקיד המרכזי של אינטלקטואלים בעיצוב האידיאולוגיה הפאשיסטית, ובכך סתר את התפיסה הרווחת שראתה בפאשיזם תנועה אנטי-אינטלקטואלית גרידא.

רלוונטיות עכשווית: אזהרות מפני הימין הרדיקלי

עבודתו של שטרנהל חורגת מתחומי ההיסטוריה הצרופה ומציעה תובנות חשובות להבנת המציאות הפוליטית העכשווית. לאורך הקריירה האקדמית שלו, הזהיר שטרנהל מפני התחדשותן של מגמות פאשיסטיות בחברות דמוקרטיות. הוא ראה בעליית הימין הרדיקלי באירופה ובישראל סימנים מדאיגים לתהליכים היסטוריים מוכרים.

שטרנהל הדגיש את חשיבות הערנות הדמוקרטית והמחויבות לערכי הנאורות כמחסום בפני התפשטות רעיונות אנטי-דמוקרטיים. כחוקר שחווה בילדותו את זוועות השואה בפולין, היה לשטרנהל עניין אישי עמוק בהבנת המנגנונים שמאפשרים עליית משטרים אוטוריטריים.

מורשת אקדמית ואזרחית

תרומתו של שטרנהל לחקר הפאשיזם היא רק חלק ממורשתו העשירה. כפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא הכשיר דורות של סטודנטים והשפיע על התפתחות מדעי החברה בישראל. במקביל לפעילותו האקדמית, היה שטרנהל אינטלקטואל ציבורי מעורב, שלא חשש להביע דעות ביקורתיות על החברה הישראלית והפוליטיקה המקומית.

פרס ישראל בחקר מדע המדינה, שהוענק לו בשנת 2008, היה הכרה רשמית בתרומתו הייחודית לא רק למדע אלא גם לשיח הציבורי בישראל. למרות הביקורת שספג לעתים על עמדותיו הפוליטיות, שטרנהל נותר נאמן לחזונו האקדמי והאזרחי – חתירה לחברה המבוססת על ערכי הנאורות, צדק חברתי ושוויון.

סיכום

המסע האינטלקטואלי דרך עיניו של זאב שטרנהל מספק לנו כלים חיוניים להבנת הפאשיזם כתופעה היסטורית והשלכותיה העכשוויות. מחקריו פורצי הדרך מדגישים את הצורך בערנות מתמדת מול איומים על הדמוקרטיה הליברלית. בעידן של פופוליזם גואה ואתגרים דמוקרטיים, משנתו של שטרנהל מזכירה לנו את חשיבות ההגנה על ערכי הנאורות והפלורליזם כיסודות החברה הפתוחה.

עם פטירתו בשנת 2020, הותיר שטרנהל מורשת אינטלקטואלית עשירה שממשיכה להשפיע על חוקרים ואזרחים מעורבים כאחד. הבנתו המעמיקה את מנגנוני הפאשיזם והאידיאולוגיות האנטי-דמוקרטיות ממשיכה לשמש כמצפן חיוני בניווט האתגרים הפוליטיים של המאה ה-21.